קבוצת חוקרים פרסמה מאמר שמתבסס
על הנתונים מטלסקופ החלל קפלר, שמשימתו הייתה לאתר כוכבי לכת סביב כוכבים
בגלקסיה שלנו (ושלצערנו סובל מתקלה טכנית שככל הנראה סיימה את ימיו ככלי
מדעי רציני). קפלר עשה זאת על ידי צפייה פחות או יותר קבועה בהמוני כוכבים, ורישום שטף האור שמגיע מהם. כוכבים שלהם כוכב לכת שחולף על פניהם ביחס לכדה"א ירשמו ירידה בשטף, וכך הם מתגלים.
המחקר מעריך כמה כוכבי לכת דמויי ארץ (בעלי רדיוס דומה ושמקבלים שטף דומה) נמצאים מסביב לכוכבים דמויי שמש. הם ביצעו חיפוש עצמאי במאגר המידע של קפלר, והגבילו את עצמם לכוכבים דמויי שמש הבהירים ביותר, כי הם המועמדים הטובים ביותר. לאחר מכן, הם תיקנו את התוצאות לפי מודל שבנו ושמעריך כמה כוכבי לכת לא קפלר פספס כי הם לא חולפים בינינו לבין הכוכב שלהם או כי קפלר לא יכול היה להבחין בהם בזמן ובדיוק שהיה לו, בין אם מבחינת זמן או מבחינת עמעום האור (לצורך ההמחשה, צופה מרוחק יראה את כדה"א מעמעם את אור השמש פי 1 חלקי 10000 ל12 שעות, פעם ב365 ימים; כוכבי לכת קטנים ושרחוקים מהכוכב שלהם קשים מאוד לזיהוי).
מתוך התוצאות שלהם, ביצעו החוקרים ניתוח סטטיסטי והעריכו כמה כוכבי לכת בגודל דומה לכדה"א נמצאים ב"תחום הישיב" מסביב לכוכבים דמויי שמש. התוצאות שלהם הן בין 6% ל50%, תלוי מה נלקח להיות התחום הישיב.
יש לשים לב שאף אחד מה"גילויים" שלהם ככוכבי לכת לא אומת, וגם הסטטיסטיקות כולן מתבססות חזק על המודל שהם בחרו. בפיזיקה לרוב נוטים להמנע מהשערות סטטיסטיות שכאלה, מכיוון שבחירה בכלים סטטיסטיים שונים יכולה להניב תוצאות שונות לחלוטין, במיוחד כשהמידע שעליו מתבססים הוא בעצמו הסקה סטטיסטית ממידע קיים.
עם זאת, טוב לראות שהמידע פתוח לכל ושאנשים עושים בו שימוש, גם אם המאמר הנוכחי הוא לא יותר מתחזית ספקולטיבית שרחוקה מאישוש.
המחקר מעריך כמה כוכבי לכת דמויי ארץ (בעלי רדיוס דומה ושמקבלים שטף דומה) נמצאים מסביב לכוכבים דמויי שמש. הם ביצעו חיפוש עצמאי במאגר המידע של קפלר, והגבילו את עצמם לכוכבים דמויי שמש הבהירים ביותר, כי הם המועמדים הטובים ביותר. לאחר מכן, הם תיקנו את התוצאות לפי מודל שבנו ושמעריך כמה כוכבי לכת לא קפלר פספס כי הם לא חולפים בינינו לבין הכוכב שלהם או כי קפלר לא יכול היה להבחין בהם בזמן ובדיוק שהיה לו, בין אם מבחינת זמן או מבחינת עמעום האור (לצורך ההמחשה, צופה מרוחק יראה את כדה"א מעמעם את אור השמש פי 1 חלקי 10000 ל12 שעות, פעם ב365 ימים; כוכבי לכת קטנים ושרחוקים מהכוכב שלהם קשים מאוד לזיהוי).
מתוך התוצאות שלהם, ביצעו החוקרים ניתוח סטטיסטי והעריכו כמה כוכבי לכת בגודל דומה לכדה"א נמצאים ב"תחום הישיב" מסביב לכוכבים דמויי שמש. התוצאות שלהם הן בין 6% ל50%, תלוי מה נלקח להיות התחום הישיב.
יש לשים לב שאף אחד מה"גילויים" שלהם ככוכבי לכת לא אומת, וגם הסטטיסטיקות כולן מתבססות חזק על המודל שהם בחרו. בפיזיקה לרוב נוטים להמנע מהשערות סטטיסטיות שכאלה, מכיוון שבחירה בכלים סטטיסטיים שונים יכולה להניב תוצאות שונות לחלוטין, במיוחד כשהמידע שעליו מתבססים הוא בעצמו הסקה סטטיסטית ממידע קיים.
עם זאת, טוב לראות שהמידע פתוח לכל ושאנשים עושים בו שימוש, גם אם המאמר הנוכחי הוא לא יותר מתחזית ספקולטיבית שרחוקה מאישוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה